התאקלמות יהודי מרוקו בארץ ישראל

גדילת האוכלוסיה והבעיות עקב כך

עשרים השנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה היו שנים מאד חשובות לעיצובה.

הואוכלוסיה גדלה מאד עקב העליות הרבות של היהודים ארצה והעליות של היהודים שניסו לעלות בעליות בלתי לגליות[חוקיות] לפני קום המדינה-בזמן השלטון הבריטי אך הוגלו לקפריסין,יהודים אלו הועלו ארצה מיד לאחר קום המדינה.

עקב גדילת האוכלוסיה נוצרו בעיות רבות שהיה על המדינה שזה עתה קמה לפתור כגון:

תעסוקה,דיור,חינוך,וקליטה חברתית בנוסף לבעיות שהיו באותה התקופה למדינה [הביטחון,הכלכה והחברה]

בעית הקליטה והחברה

מאות אלפי העולים מארצות המזרח שהגיעו בשנים הראשונות להקמת המדינה נקלטו בתנאים לא מתאימים.

הם הגיעו לרוב עם השכלה מועטה ,ללא כסף,עם ילדים וללא ידידם וקרובים בארץ.נקודות תורפה אלו נוצלו והעולים נשלח

ל"יישובי ספר",מושבות ועירות בהם שרר עוני ואבטלה.

רוב העולים מארצות המזרח שוכנו בדיור זמני ובצפיפות.בנוסףעולים אלו לא זכו לשרותי בריאות,חינוך וסעד ראויים.

החברה התיחסה לעולים בצורה מזלזלת ובחוסר רגישות,החברה ניסתה לגרום להם לשנות את אורח חייהם ולכפות עליהם

אורח חיים ותרבות אחרת שהיתה זרה לעולים,נוצר מצב בו היו העולים בשולי החברה.

היו פעמים בהם ניסו העולים להביע התנגדות ומחאה להמאצותם בשולי החברה ועל התנאים הקשים בהם הם חיים לרוב מחאתם דוכאה בידי הממשלה שלא ידעה מה לעשות.פעולת המחאה החריפה הראשונה שהיה לה משמעות ותוצאות היה מאורעות "ואדי סאליב"*בשנת 1959,בנוסף לחברה הישראלית שהתיחסה אליהם כך היתה את בעית ההשתלבות של עולי ארצות האסלם ועולי מדינות אירופה.

לעולים ממדינות אירופה היו דעות שליליות על עולי ארצות האסלם ופעמים הם אף התיחסו אליהם כבעלי יכולת שכלית נמוכה,עולים אלו לרוב התיחסו אליהם ביחס של התנשאות.

 

*גל מהומות  והפגנות רחוב בחיפה שאירגנו העולים יוצאי מדינות האסלם על היחס כלפיהם והתנאים בהם הם חיים.

בעית הדיור

בעיה נוספת קשה מאד היתה בעית הדיור,הגיעו עולים רבים לארץ ולא היה היכן לשכנם 

על כן פונו מבני דיור זמנייםלעולים כגון:מחנות הצבא הבריטי ושכונו ערביות שננטשו במלחמת העצמאות.

במחנות העולים שוכנו קרוב ל100 אלף עולים ,הצפיפות במחנות  היתה גדולה היה מעט מזון והיה אסור לעבוד.

בשנת 1950 החליטו לחסל את המחנות הללו ולהעביר את העולים לדיור זמני מסוג אחר- המעברות .

במעברות שוכנו העולים בצריפים\אוהלים והותר להם לעבוד.

המעברות. מתוך: הפרדנציה העולמית של יהדות מרוקו

האפשרויות לעבודה במעברה היו מצומצמות מאד ורוב העבודה היה ב:ייעור,סלילת כבישים,חקלאות ועבודות בניין שסיפקה הממשלה .גם עבודה זאת לא היתה מספקת לעולים.

*חשוב לצייןכי במעברה שררו תנאים קשים מאד כגון:שרותים ומקלחת משותפים לכל המעברה יחד,הם לא חוברו לרשתות המים והחשמל ובשביל לקבל שירותים היו צריכים לחכות זמן רב.

החל משנת 1952 החל חיסול  של המעברות. הסיבות לחיסול היו:
 1. קבלת החלטה לגבי מדיניות של פיזור האוכלוסיה.
2.התקדמות בניית שיכוני קבע.
3. עולים שנקטו יוזמה אישית ועזבו את המעברות.
ב- 1963 נותרו רק כ- 15 אלף איש במעברות. חלק מהמעברות הפכו לעיירות פיתוח כגון ירוחם, קריית שמונה, קריית מלאכי. היו גם מעברות שהפכו לשכונות של ערים. חלק מהעולים, בעיקר אלו מארצות האיסלם הועברו לשרשרת של ישובים שהוקמו לאורך הגבול (כמו מושב מרגליות שבצפון) אלו הם יישובי 'שרשרת הביטחון'. כמו כן הוקמו מושבים באזורים שהיה חשוב להתיישב בהם כמו חבל תענך וחבל לכיש.

מפת התיישבות יהודי מרוקו בארץ

 * מפת התיישבות יהודי מרוקו בארץ ישראל, כל נקודה ירוקה היא קיבוץ כפרי (קיבוץ/ מושב) שיש בו גרעין שרובו ממיוצאי מרוקו.